<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן י"ט</h1>
<h2>דף צא.</h2>
האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת שאינה מעיזה פניה בפני בעלה. לפיכך האשה שהוציאה שטר כתובה ואין עמה גט ואמרה לבעלה גרשתני ואבד גטי תן לי כתובתי והוא אומר לה לא גרשתיך חייב ליתן לה עיקר כתובה אבל אינו [נותן לה] התוספות עד שתביא ראיה שגירשה או תוציא גט עם הכתובה. אמר לה הבעל כן גרשתי ונתתי כל הכתובה עיקר ותוספת וכתבה לי שובר ואבד שוברי מתוך שיכול לומר לא גרשתי ולא יתחייב בתוספת הרי זה נאמן. ומשביעה בנקיטת חפץ ונותן לה העיקר ונשבע הוא היסת על התוספת. הוציאה שני גיטין ושתי כתובות. שתי כתובות וגט אחד אינה גובה אלא כתובה אחת. ואיזו מהן גובה אם שתיהן שוות בטלה האחרונה את הראשונה ואינה טורפת אלא מזמן האחרונה. ואם היתה באחת מהן תוספת על חברתה גובה באחת מהן שתרצה ותבטל השניה. הוציאה שני גטין וכתובה אחת אין לה אלא כתובה אחת שהמגרש אשתו והחזירה סתם על כתובה ראשונה החזירה.
